תשושי נפש צעירים: כיצד מאבחנים ומהן דרכי הטיפול?

מי שמכיר את המושג "תשושי נפש" בוודאי מדמיין שורה של קשישים שהיכולות הקוגניטיביות שלהן נפגעו. ואכן, מרבית האנשים שמוגדרים כסובלים ממצב בריאותי מסוג זה, הם קשישים אשר פיתחו במשך שנים מחלות הפוגעות בתפקוד הקוגניטיבי. בעת  שבעיות קשות בזיכרון, דמנציה, אלצהיימר ושאר מצבים בריאותיים – הם אלה שמובילים את האדם לחוסר תפקוד חלקי או מוחלט.

אנשים עם פגיעה קוגנטיבית – לא רק קשישים

לצד קשישים שסובלים ממצבים בריאותיים קשים, נמצאים גם אנשים צעירים אשר מוגדרים כתשושי נפש. אנשים אשר הגיעו למצב הרפואי הקשה סובלים מבעיות קשות כמו בעיות זיכרון, הפרעות אישיות והתנהגות חמורות, אלצהיימר שתוקף בגיל צעיר, בעיות נפשיות וירידה בתפקוד הקוגניטיבי.

מצבים אלה מתרחשים באנשים צעירים עקב שימוש תכוף בסמים או אלכוהול, בשל בעיות נפשיות קשות, בעיות נוירולוגיות, ושאר סיטואציות אשר דורשות טיפול צמוד, השגחה, וסיוע של קרוב משפחה בביצוע החלטות חשובות בחייהם. בכך ממונים אפוטרופוסים על החלטות אותן תשושי נפש צריכים לבצע, בעוד שהאפוטרופוס מקבל ייפוי כך מתמשך לטיפול בקרוב המשפחה. נציין כי ניתן לקרוא באתר lawtip על ייפוי כוח מתמשך, ובכך להעמיק את הידע בנושא.

כיצד מאבחנים את הבעיה? וכיצד מטפלים?

על מנת להבין את דרכי האבחנה, חשוב לדעת כי מצב של ירידה קוגניטיבית בתפקוד, אינו קשור בדרך כלל בבעיות פיזיות – אלא במצב נפשי ונוירולוגי חמור. בעוד שישנם אנשים שמוגדרים כלא מתפקדים בשל החמרה במצבים נפשיים, רגשיים ומוחיים.

כדי לאבחן את הירידה ביכולות ובתפקוד, בוחנים נוירולוגים את התקדמות המחלה, בעוד שבאמצעות רופאים מומחים (כמו פסיכוגריאטר), וועדה של המוסד לביטוח לאומי – ניתן לקבוע האם מדובר בתשוש נפש צעיר.

בין דרכי האבחון נבדק הזיכרון של המטופל, התפקוד קוגניטיבי שלו, והתפקוד המוטורי תוך ביצוע בדיקת ירידת הפעילות החיונית של המטופל. דרכי הטיפול עדיין אינן מוחלטות עבור מחלות כמו אלצהיימר ודמנציה, זאת משום לא נמצאה תרופה או טיפול.

ובכל זאת ניתן באמצעות מתן תרופות שונות להאט את המחלה. תהליך הטיפול בתשושי נפש, נעשה גם באמצעות טיפול סיעודי ומינוי אפוטרופוס שיהיה בעל ייפוי כוח מתמשך, כל אלה נועדו כדי להטיב עם מצבו של המטופל.