הטרנד החדש בארגונים: אירועי וולנס במקום מסיבה רגילה
אם גם אצלכם מרגישים שמסיבת חברה ״רגילה״ כבר לא מרגשת אף אחד, אתם לא לבד. הטרנד החדש בארגונים: אירועי וולנס במקום מסיבה רגילה – והוא עושה את זה בסטייל: יותר אנרגיה, פחות האנגאובר, והרבה יותר ״וואו, חשבו עלינו״.
וזה לא אומר שכולם יושבים במעגל ומחבקים עץ. זה אומר אירוע חכם, שמח, קליל, כזה שמטעין סוללות בלי לדרוש מהעובדים להיות מישהו שהם לא.
רגע, למה בכלל להחליף מסיבה בוולנס?
מסיבה קלאסית היא אחלה. עד שהיא נהיית צפויה.
אותו פלייליסט. אותו בר. אותו ״בואו נעשה תמונה קבוצתית״ כשהחצי כבר ברח לקינוחים.
אירועי וולנס, לעומת זאת, מרגישים כמו שדרוג: חוויה שמתחברת לגוף, לראש ולמצב רוח. וזה בדיוק המקום שבו ארגון מרוויח פעמיים – גם חוויית עובדים וגם תרבות ארגונית שנראית ומרגישה טוב.
הקטע היפה? וולנס לא מחליף כיף. הוא פשוט משנה את סוג הכיף.
ההגדרה שלא אומרים בקול: מה זה בעצם ״אירוע וולנס״?
אירוע וולנס הוא כל אירוע ארגוני שמתוכנן כדי להעלות רווחה אישית וקבוצתית – דרך תנועה, נשימה, אוכל טוב, הרגלים בריאים, חיבור אנושי, ואפילו שינה (כן, אפשר לעשות מזה אירוע. אל תשפטו לפני שטעמתם).
אבל השוס האמיתי הוא הגמישות.
אפשר לבנות את זה כמו פסטיבל קטן עם תחנות, או כמו יום מרוכז עם ליין-אפ מדויק.
מה שחשוב זה לא המילה ״וולנס״.
חשוב הווייב: קליל, נעים, לא מטיף, לא כופה, וכן – מצחיק מדי פעם.
7 סיבות שזה עובד – ואיך זה מנצח את ״עוד ערב עם די-ג׳יי״
בואו נרד לרצפה. לא של רחבת הריקודים. של המציאות.
- זה כולל יותר אנשים – גם מי שלא אוהב רעש, אלכוהול או צפיפות מוצא את עצמו בפנים.
- זה מרגיש אישי – כשנותנים לעובדים משהו שעושה להם טוב, זה נתפס כ״הם באמת רואים אותנו״.
- זה יוצר שיחות אחרות – במקום ״מי לקח עוד דרינק״ יש ״וואי, המדריכה הזאת הייתה אש״.
- זה מניע אנרגיה טבעית – פחות נפילות של יום אחרי, יותר תחושת זרימה.
- זה תומך בתרבות ארגונית – במיוחד בארגונים שרוצים לשדר ערכים של איזון ושייכות.
- זה נראה מעולה בתוכן פנים ארגוני – תמונות צבעוניות, רגעים אמיתיים, בלי פוזות.
- זה לא חייב להיות ״בריא מדי״ – וולנס יכול לכלול גם שוקולד. אפילו מומלץ.
איך בונים אירוע וולנס שאנשים באמת רוצים להגיע אליו?
הטעות הכי נפוצה היא להפוך את הוולנס למטלה.
במקום זה, תחשבו על זה כמו על חוויית בחירה: מינימום ״חובה״, מקסימום ״בא לי״.
הנה מתכון שעובד שוב ושוב:
- מסלול חוויות קצרות – סשנים של 20-30 דקות, בלי להתחייב לנצח.
- מגוון רמות – גם למי ש״בקושי עולה מדרגות״ וגם למי שרץ חצי מרתון לפני הקפה.
- אוכל שמתחשב באנשים – טעים, צבעוני, ויש גם אופציות לכל מי שצריך.
- עיצוב שמכניס למוד – תאורה רכה, פינות ישיבה, מוזיקה נעימה. כן, זה משנה הכול.
- הפתעות קטנות – תחנת מתנות, צילום פולארויד, קיר מסרים מצחיקים. רגעים שנשארים.
וכדי שזה ירוץ חלק, שווה לעבוד עם צוות הפקה שמבין גם לוגיסטיקה וגם חוויה.
למשל, אפשר לשלב ספק כמו פינגווין הפקות שיודע לקחת רעיון יפה ולהפוך אותו ליום שבאמת מרגיש מושקע – בלי כאב ראש למי שמנהל את זה.
5 פורמטים מנצחים: מה עושים בפועל?
כאן זה נהיה כיף. כי וולנס זה לא ״סדנת נשימות וזהו״.
הנה כמה רעיונות שעובדים בארגונים מכל הסוגים:
- פסטיבל וולנס במשרד – תחנות קצרות: מיינדפולנס, תנועה, עמדת שייקים, פינת מתיחות, מסאז׳ים קצרים.
- וולנס בטבע – הליכה מודרכת, משחקי צוות רכים, פיקניק מפנק, ופינה שקטה למי שרוצה לנשום.
- אירוע ערב ״צ׳יל״ – יוגה רכה, סאונד הילינג, תה וחליטות, נשנושים חכמים, ושיחות קלילות.
- יום אנרגיה – אימון קבוצתי קצר, סדנת תזונה בגובה העיניים, ואז מוזיקה וקוקטיילים ללא אלכוהול (או עם, למי שבעניין).
- וולנס למשפחות – פעילות משותפת, פינות יצירה, סדנאות קצרות, ואווירה שמחברת בין עבודה לבית בלי לחץ.
״ומה עם מי שזה לא בשבילו?״ בדיוק בשביל זה יש תכנון חכם
אירוע מוצלח לא מנסה לשנות אנשים.
הוא נותן להם מרחב לבחור.
במקום להכריח את כולם להשתתף באותה פעילות, בונים כמה שכבות:
- שכבה פעילה – תנועה, משחק, סדנאות דינמיות.
- שכבה רגועה – נשימות, מדיטציה, פינות שקט.
- שכבה חברתית – אוכל, מוזיקה, פינות מפגש, ״להיות ביחד״ בלי משימה.
ככה אף אחד לא מרגיש ״מחוץ לעניינים״, ואף אחד לא מרגיש שנגרר למשהו שהוא לא מתחבר אליו.
שאלות ותשובות קצרות (כן, אלה שכולם שואלים במסדרון)
זה מתאים גם לארגון קטן?
ברור. לפעמים דווקא בארגון קטן זה מרגיש הכי אישי. אפשר לעשות אירוע קומפקטי עם 2-3 תחנות ולהוציא חוויה גדולה.
כמה זמן אידיאלי לאירוע כזה?
שעתיים עד חצי יום זה טווח מצוין. מספיק כדי להרגיש שינוי, לא מספיק כדי להרגיש ״יום עבודה שנעלם״.
איך גורמים לאנשים להגיע בלי לשכנע בכוח?
מוכרים את החוויה, לא את הבריאות. שמות קלילים, הזמנה מסקרנת, ותמונות של מה הולך להיות. אנשים אוהבים לדעת למה לצפות.
אפשר לשלב גם אלמנטים של מסיבה?
כן, וזה אפילו מומלץ. וולנס לא נוגד מוזיקה, צחוק וריקודים. הוא פשוט מוסיף שכבת משמעות ונוחות.
מה עם תקציב – זה יקר יותר?
לא בהכרח. אפשר לבנות אירוע וולנס גם בתקציב צנוע עם בחירות נכונות. השאלה היא על מה שמים דגש.
איך מודדים הצלחה של אירוע כזה?
בפשטות: נוכחות, פידבק קצר, אנרגיה ביום שאחרי, וכמה אנשים עדיין מדברים על זה שבוע אחר כך.
איך בוחרים ספק הפקה בלי להסתבך?
מחפשים ניסיון, שקיפות, ויכולת להציע פתרונות יצירתיים. מי שרוצה לקרוא חוות דעת אמיתיות יכול להציץ בעמוד לקוחות ממליצים על פינגווין הפקות ולהבין את הווייב.
החלק הסודי: זה לא אירוע, זו הצהרה
כשארגון עובר מאירוע ״רק כדי לסמן וי״ לחוויה שמזכירה לאנשים שהם חשובים – משהו בתרבות משתנה.
זה נהיה יותר אנושי.
יותר מחובר.
וגם יותר כיפי, כי פתאום הכיף הוא לא פרויקט. הוא פשוט קורה.
אירועי וולנס לא באים להחליף את השמחה.
הם באים לשדרג אותה, להפוך אותה ליותר רחבה, יותר מזמינה, ויותר רלוונטית למה שאנשים באמת צריכים.
ובסוף, זה כל הסיפור: לתת לעובדים רגע לנשום, לצחוק, לזוז קצת, ולהרגיש חלק ממשהו טוב.
כי אם כבר משקיעים באירוע חברה, למה לא לצאת ממנו עם חיוך אמיתי וגם עם אנרגיה שעושה חשק לחזור מחר?